ההנחה העומדת בבסיס דיני המשפחה, הינה שלעיתים קיים פער כוחות בין בני הזוג, הן מבחינת טיבם של והיקפם של הנכסים המשפחתיים והן מבחינת כור ההשתכרות של מי מהצדדים.

אחת מהמטרות העיקריות העומדות בבסיס דיני המשפחה, היא הניסיון להקטין ככל האפשר את פער הכוחות האמור ולהביא במידת הפשר למצב שוויוני יותר, כאשר ברור כי מטרה זו אין לה שום שייכות ומקום בדין האזרחי.

כך למשל, כאשר אדם תובע את רעהו בתביעה בגין הפרת חוזה או בשל נזק שנגרם לו ע"י הזולת, לא מתעוררת כלל שאלה של יחסי הכוחות בין הצדדים. הדין האזרחי כלל אינו מתעניין, לצורך יישוב הסכסוך בין בעלי דין בדין האזרחי, במצבו הכלכלי של כל אחד מהם ובפערי כושר ההשתכרות בניהם.

הסעדים הזמניים בשני ענפי המשפט הללו, הם כלים לשם השגת המטרות השונות, ולכן, אופיים השונה נגזר ממטרות העל השונות.
נניח שאדם תובע את חברו אשר הפר הסכם שכרת עמו וגרם לו נזק. מיד עם הגשת התביעה הוא מגיש בקשה למתן צו עיקול זמני, ע"מ להבטיח את קיום פסק הדין, היה ויזכה. לאדם זה אין כל מידע על נכסיו של הנתבע, לכן בבקשה זו הוא עותר לצו עיקול אצל מספר גדול מאוד של מחזיקים פוטנציאלים, מתוך מטרה להשתמש בצו העיקול שיקבל לשם גילוי נכסיו של הנתבע.

סביר להניח כי בקשה שכזו תידחה, שכן ההלכה היא שסעדים זמניים בדין האזרחי אינם יכולים לשמש "מסע דייג" ואינם יכולים להיות כלי לקבלת מידע על נכסיו של הנתבע.

לעומת זאת, אישה שהייתה כל חייה עקרת בית מגישה תביעת רכוש כנגד בעלה, כאשר במהלך כל חייהם המשותפים הבעל הוא שריכז בידיו את הנכסים, ואף גרוע מכך, לאישה לא היה כל פיסת מידע לגבי מהותם, מיקומם והיקפם של הנכסים המשפחתיים.
במסגרת תביעתה לרכוש, עתרה האישה למתן צו לשמירת זכויות, בהתאם לסעיף 11(3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), הקובע כי:
"11. עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:
(1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;
(2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;
(3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג".

בבקשה הבהירה האישה באופן מפורט את המצב בקיים בבית ואת העודה כי היא אינה יודעת היכן הנכסים ומהו היקפם, וכי פסיקת צו לגילוי מסמכים בלבד, ללא פסיקת צו עיקול, עלול ליצור מצב בו יעלים הבעל את הנכסים, ולכשיינתן פסק דין לטובתה, לא יהא לה מאין לממשו.

בקשה שכזו הגיעה לרשם, אשר פסק כי לא יתן ידו ל"מסע דייג" ודחה את הבקשה.

ברי, כי המדובר ביישום של עקרונות הדין האזרחי בצורה שגויה על סכסוך משפחתי, וכתוצאה מכך סוכלה כוונת המחוקק. שהרי, מהו הרציונל אשר עומד מאחורי סעיף 11 לחוק יחסי ממון, אם לא לתת לנו את ההזדמנות לבצע "מסע דייג" ולקבל את מלוא המידע על הנכסים המשפחתיים.

יתרה מכך, החלטה שכזו מעניקה פרס למי שבוחר במדיניות של הפעלת טרור כלכלי כלפי בן זוגו ומענישה את מי שמגלה הגינות.

נוכח האמור לעיל, אין כל ספק כי יש להקפיד על יישום הדינים השונים, בהתאם למהות התיק בו אנו עוסקים.