שאלות ותשובות

  1. אני מעוניינת להגר עם בני בן החמש לחו"ל אך אביו אינו מסכים לכך, האם בית המשפט יאפשר לי להגר ללא הסכמתו של האב?

כשבית המשפט דן בתביעת ההגירה הוא בוחן את טובת הקטין בכל ההיבטים האפשריים: גילו של הילד, אם ועד כמה ישפיע עליו לרעה הניתוק מהארץ בה גדל ומאביו, עם מי מההורים עדיף שהילד יגדל, מהן אפשרויות המחייה והחינוך שיכולה להציע האם שמבקשת להגר במדינת היעד ועוד. לרוב ייעזר בית המשפט בחוות דעת של בעלי מקצוע לרבות עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועוד מומחים אשר יבחנו את טובת הקטין, את הקשר של הקטין לכל אחד מהוריו ואת מסוגלותו ומוכנותו, טרם קבלת החלטה בעניין.

  1. האם נכון לומר שלאישה עדיף לפתוח בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית דין רבני?

לא נכון! בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הינן שתי ערכאות שיפוטיות, בעלות סמכויות מקבילות. הדעה הרווחת כי בית הדין הרבני תמיד יפסוק לטובת הבעל, בעוד בית המשפט לענייני משפחה תמיד יפסוק לטובת האישה, אינה נכונה. ישנם מקרים רבים בהם נמליץ דווקא לאישה להגיש תביעת מזונות אישה לבית הדין הרבני, תביעת כתובה מוגשת ע"י אישה לבית דין רבני בלבד ואף עתירה למצן צו למדור ספציפי. ישנם גם מקרים בהם נמליץ לגבר לפתוח בהליכים בבית משפט לענייני משפחה בלבד ולא בבית הדין הרבני, כמובן שכל מקרה נבחן לגופו, כאשר האסטרטגיה "נתפרת" באופן ייחודי עבור כל לקוחה ולקוח.

  1. מהו "מירוץ סמכויות" בין בני זוג?

בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני הנן שתי ערכאות משפטיות בעלות סמכויות מקבילות. כלומר, ניתן לפתוח בהליכים משפטיים בפני בית הדין הרבני באמצעות הגשת תביעת גירושין אליה נכרכים יתר הנושאים: משמורת, חלוקת רכוש, מזונות ילדים, מזונות אישה ועוד, וניתן לפתוח בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה באמצעות הגשת תביעת מזונות ילדים, תביעה לחלוקת רכוש, תביעת מזונות ועוד.

הדעה הרווחת היא כי תוצאת ההליכים המשפטיים תהיה תלויה בערכאה שבה היא נדונה, כאשר הסברה היא שבית משפט לענייני משפחה יטיב עם נשים בעוד בית הדין הרבני יטיב עם גברים.

בנקודה זו נציין כי לדעתנו, יש לבחור בקפידה את הערכאה השיפוטית בה נפתח בהליכים המשפטיים כאשר העיקרון שינחה אותנו טרם הפתיחה בהליכים המשפטיים הוא: מהי התוצאה אותה הלקוח מבקש להשיג.

"מירוץ הסמכויות" הוא מונח שמתאר מצב שבו הצד הראשון שיפתח בהליכים משפטיים בפני הערכאה שבה יבחר (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני) יקבע מי תהיה הערכאה השיפוטית שתדון בסכסוך שבין הצדדים, ולכן, לכל אחד מבני זוג המצויים בסכסוך ומעוניינים להתגרש זה מזו, יש אינטרס למהר ולפתוח בהליכים המשפטיים כנגד הצד השני בערכאה השיפוטית שבה מעוניין שההליכים המשפטיים יתבררו.

  1. מהי משמורת משותפת?

זהו מונח משפטי, לפיו, שני ההורים חולקים בזמני השהייה שלהם עם הילדים המשותפים, כאשר כל אחד מההורים נושא באחריות משותפת בכל הנוגע לטיפול בילדים וגידולם, על כל המשתמע מכך. על מנת שבית משפט לענייני משפחה יפסוק על קיום משמורת משותפת יש לעמוד בשני מבחנים: האחד מגורי כל אחד מההורים בסמיכות להורה האחר וקיום תקשורת סבירה בין ההורים. יש לזכור כי במקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת הרווח העיקרי הוא של הילדים, אשר נהנים מקשר קרוב, יציב וקבוע עם כל אחד מההורים, אך יחד עם זאת, במקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת נוצר מצב שבו לילדים יש שני בתים עיקריים, מצב שעלול להביא לתסכול יתר אצל ילדים (שכיחת חפצים בבית אחד ההורים, שיעורי בית, נעלי ספורט לבית ספר ועוד…) ולכן חשוב ביותר שההורים יקיימו ביניהם תקשורת טובה, על מנת שהילדים לא יפגעו מחלוקת הזמנים בין שני בתי ההורים.

  1. האם משמורת משותפת של שני ההורים תשפיע על גובה מזונות הילדים?

כן.  במהלך השנים האחרונות נכתבו מספר פסקי דין בעניין חבות האב וגובה דמי המזונות כאשר מתקיימת משמורת משותפת, מהם ניתן ללמוד כי קיימות דעות רבות המביאות למסקנות שונות במקרים דומים. אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות או קביעה כי האב פטור מחובת תשלום מזונות ילדים לידי האם, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת עלולה להיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך, ייווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין הורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להפחית את גובה דמי המזונות ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים, תישכח טובת הילדים. לפיכך, על בתי המשפט לענייני משפחה לעמוד על המשמר ולוודא כי בכל מקרה ומקרה, אישור הסדר משמורת משותפת יענה באופן מלא אחר טובת הילדים וצורכיהם.

  1. האם ניתן לשנות הסדרי ראייה עם הילדים גם לאחר שניתן פסק דין בעניין?

ניתן בהחלט. הורה שמעוניין לשנות את הסדרי הראייה שלו עם הילדים יכול להגיש תביעה לשינוי הסדרי ראייה לבית המשפט לענייני משפחה ולציין שם את הסיבות בגינן מתבקש השינוי בהסדרי הראייה. אין ספק כי במרוצת השנים הילדים גדלים, מעוניינים להעביר את זמנם בחוגים, פעילויות אחר צהריים, בשהייה עם חברים ועוד, כאשר חלקם אינו מעוניין בקיום הסדרי ראייה בימים ובשעות שנקבעו מראש, בסמוך למועד גירושי הוריהם. העיקרון המנחה את בית המשפט הוא עיקרון "טובת הילד". באם יתרשם בית המשפט כי טובת הילד לא תיפגע מהשינוי בהסדרי הראייה, יכול שיינתן פסק דין המורה על שינוי הסדרי הראייה.

  1. האם כדאי לחתום על הסכם ממון?

הסכם ממון הוא הסכם המסדיר את ענייני הרכוש, הכספים ועניינים נוספים עליהם מחליטים בני הזוג, עניינים אשר עשויים להיות שנויים במחלוקת במידה וקשר הנישואין יגווע ובני הזוג יחליטו להתגרש.

במקרים בהם למי מבני הזוג רכוש מלפני הנישואין, כדוגמת דירת מגורים, כספים, מניות ועוד, חשוב לכרות הסכם ממון משום שקיימת פסיקה רבה הקובעת כי די בהוכחת עובדות מסוימות כדי שרכוש זה עשוי להיות שייך לבני הזוג גם יחד.

חרף העובדה כי הסכם הממון מסדיר את ענייני בני זוג עת פרידתם, ישנה חשיבות רבה בכריתתו דווקא בשלבים הראשונים של חיי הזוגיות, וזאת מן הטעם הפשוט כי בשלב זה נמצאים בני הזוג בשיא אהבתם ופריחתם וככאלו עורכים את ההסכם תוך התחשבות והבנה זה בזו ולא כאשר כל אחד מבני הזוג עסוק בדאגה לאינטרסים שלו.

כריתתו של הסכם ממון בתחילת חיי הזוגיות, עשויה להפחית את הרגשות השליליים ואת הפגיעה בבני המשפחה, אשר למרבית הצער, הינם חלק בלתי נפרד מהליך פירוק התא המשפחתי.

אין ספק בכך שחתימה על הסכם ממון, הינה צעד חשוב ביותר, אשר עשוי לקבוע את דרך חלוקת הרכוש של בני זוג במקרה של פקיעת הנישואין, בהסדר השונה מברירת המחדל של חוק יחסי ממון. משכך, ישנה חשיבות רבה לעריכתו במשרד עורכי דין המתמחה בתחום זה כדי לבחון הצורך בעריכת הסכם ממון ובמידה וישנו – לעורכו באופן מקצועי וכדין.

  1. האם הסכן ממון מחייב את אישורו של בית המשפט?

ע"פ חוק יחסי ממון בין בני זוג, הסכם ממון שנכרת בין בני זוג נשואים מחייב את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, שניתן לאחר שמתקיים דיון בבית המשפט בנוכחות שני הצדדים, ורק לאחר שבית המשפט יתרשם שבני הזוג מבינים את תוכנו של ההסכם, משמעויותיו והשלכותיו, יאושר ההסכם ויינתן לו תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט.

  1. מה עלי לעשות בכדי לקבל את הסכום המופיע בכתובה?

קבלת הסכום המופיע בכתובה תלויה בנסיבות שהביאו לגירושי הצדדים. במקרים שבהם האישה נמצאה בוגדת או מורדת בבעל, או במקרים שבהם האישה דורשת להתגרש כאשר אין לה עילת גירושין ע"פ דין, נשללת זכאותה לקבלת הכתובה, אך במקרים אחרים, בהם הוכח כי הגבר הוא זה שמבקש להתגרש מהאישה ללא עילה, או במקרים שבהם מוכחת בגידת הבעל, ניתן להגיש תביעת כתובה לבית הדין הרבני, ולעתור לחיוב הבעל בתשלום הסכום עליו התחייב בכתובה, לידי האישה.

  1. אשתי ואני לא מסתדרים ומעוניינים להתגרש, אך לא שלמים עם ההחלטה. מה נוכל לעשות?

במקרים כאלה, שבני זוג מבינים שאינם יכולים להמשיך ולנהל את חיי הנישואין שלהם כפי שהם, אנחנו ממליצות על עריכת הסכם שלום בית ולחילופין הסכם גירושין. כמובן, שתנאי להצלחה בזוגיות הוא שילוב של טיפול זוגי וביצוע שינויים במערכת היחסים שבין השניים.

בהסכם שלום הבית קובעים הצדדים ביניהם את הדרכים שבהם עליהם לפעול בתקופת שלום הבית ובנוסף, יופיע פרק ייחודי לעניין הודעת הפירוד, במקרה שבו חס וחלילה שלום הבית לא יצלח. בחלק השני של ההסכם, יסדירו ביניהם הצדדים את כל העניינים לרבות: חלוקת רכוש, משמורת קטינים והסדרי ראייה, מזונות הקטינים ועוד. לאחר חתימתם על ההסכם ואישורו בפני ערכאה שיפוטית (בית דין דתי מוסמך/ בית משפט לענייני משפחה) ישובו לשלום בית. במידה ושלום הבית לא יצלח, יתגרשו השניים.

הסכם שלום הבית לחילופין גירושין הוא פתרון מצוין, לזוגות המעוניינים לעקוף את ניהול ההליך המשפטי במידה וישובו לשלום בית ובסופו של דבר יחליטו להתגרש זה מזו.