א. מהי צוואה הדדית-
כתיבת צוואה הדדית נהוגה בין בני זוג המעוניינים להבטיח כי בעת פטירת אחד מהם, יעבור חלק מרכושו של הנפטר, או כולו, אל בן הזוג שנותר בחיים או לגורם שלישי, בהתאמה.

בשונה מצוואה רגילה, צוואה הדדית היא מסמך משפטי המשלב בתוכו צוואה והסכם, שבו מוטלת על כל אחד מבני הזוג הגבלה להימנע משינוי חד צדדי של הצוואה, מכח תיקון 12 לחוק הירושה תשכ"ה-1965.

חשוב לציין כי כתיבת צוואה הדדית המנוסחת באחת הדרכים הקבועות בדין, כזו שלא נפל בה כל פגם אשר אינו ניתן לתיקון, תבטיח את זכויותיו של בן הזוג אשר נותר בחיים, ותשמר את האינטרסים של שני בני הזוג, אשר ייהנו משקט נפשי ומביטחון כי לאחר פטירת מי מהם, יועבר רכושו של הנפטר לבן הזוג שנותר בחיים או לגורם שלישי, ובמקרים מסוימים, לאחר פטירת בן הזוג שנותר בחיים יועבר הרכוש לצד שלישי – ע"פ החלטת בני הזוג כפי שבאה לידי ביטוי בצוואות ההדדיות שערכו.

בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר, צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (צוואות הדדיות).
היתרון הבולט הנובע מעריכת צוואה הדדית הוא העובדה כי בן הזוג שנותר בחיים רשאי להשתמש ברכוש של הנפטר, זאת מבלי לחשוש ממאבקים עם יורשים אחרים.

ב. מהו הדין במקרה בו בן הזוג שנותר בחיים מתחרט, ומעוניין להעביר את רכושו לאחר, לאחר תיקון 12 לחוק הירושה?

במהלך שנת 2005 נכנס לתוקף תיקון 12 לחוק הירושה, הקובע כללים ברורים לעניין הצוואות ההדדיות שנערכו לאחר כניסת התיקון לתוקף:
הוראת החוק מגדירה צוואות הדדיות כצוואות הנערכות "מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר". הוראת החוק קובעת כי "לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף", אלא באחד התנאים המפורטים:

1. כל עוד שני בני הזוג בחיים- מסירת הודעה בכתב לבן הזוג השני (שאז מתבטלות שתי הצוואות ההדדיות).
2. אם נפטר אחד מבני הזוג-
א. כל עוד לא חולק עזבונו של בן הזוג הנפטר: על בן הזוג שנותר בחיים לבקש להסתלק מהעיזבון.
ב. לאחר חלוקת עזבונו של בן הזוג הנפטר: על בן הזוג שנותר בחיים להשיב את שירש לפי הצוואה ההדדית.
יודגש, כי פרט לביטול מוחלט של צוואה הדדית, אין לבן זוג אפשרות חוקית לעשות שינוי חד צדדי בצוואה ללא הסכמת בן הזוג השני.
ג. מה הדין במקרה בו בני זוג חתמו על צוואה הדדית לפני שנת 2005 (התיקון לחוק הירושה) ובן הזוג שנותר בחיים התחרט, ומעוניין להעביר את רכושו לאדם אחר?

תיקון 12 לחוק הירושה, לעניין צוואה הדדית, אינו חל על צוואות שנערכו לפני שהתיקון נכנס לתוקפו ביום 01.08.2005 סעיף 8 א (ג):
"הוראות חוק זה לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו".

הפסיקה המאוחרת הכירה בלגיטימיות של הצוואה ההדדית, חרף ההוראה המבטלת עסקאות בירושה עתידה (סעיף 8 (א)) לחוק הירושה:
"הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשים בחייו של אותו אדם- בטלים".

אולם, נפסק בדומה לדין צוואה רגילה, כי כל אחד מהמצווים חופשי לשנות את צוואתו עד ליום פטירתו. בני זוג אשר ערכו צוואות הדדיות לפני תיקון החוק, עשו כן עפ"י המצב החוקי שהיה קיים בעת שערכו את הצוואה ההדדית, ואשר לפיו לא הייתה הגבלה על חופש הצוואה של הצד השני.

דהיינו, נשמר בידיו של כל בן זוג הכוח, ועל כן גם הזכות, לשנות את צוואתו כראות עיניו גם לאחר שערכו שני בני הזוג צוואות הדדיות ואחד מהם נפטר.

ד. פסיקה הנוגעת לצוואות הדדיות – שנערכו לפני תיקון 12 לחוק הירושה
גישת בית המשפט העליון הייתה שהוראות חוק הירושה, והחופש של כל מצווה לשנות צוואתו כרצונו, חלים באותה מידה גם בצוואה רגילה וגם בצוואות הדדיות, ומשכך, רשאי כל מצווה לבטל בכל עת את צוואתו הקודמת, גם אם מדובר בצוואה הדדית.

במקרה בו ערכו שני בני זוג צוואה הדדית ובן הזוג שנותר בחיים התחרט וביקש להוריש את זוגו לאדם אחר, בשונה מהצוואה ההדדית עליה חתם יחד עם בת זוגו שבינתיים הלכה לעולמה, קבע השופט קסטינר בפסק דינו כי:

"כל אחד מן המצווים חופשי לשנות את צוואתו עד ליום פטירתו, אין דין מיוחד למקרה ששני אנשים עורכים צוואות, האחד לטובת רעהו.

ה. פרשנות צוואות הדדיות שנערכו לפני התיקון לחוק, עפ"י פסיקה שניתנה לאחר תיקון 12 לחוק הירושה
בהלכת זמיר, שנקבעה לאחר תיקון מס' 12 לחוק הירושה:
"בני זוג שכתבו צוואותיהם לפני התיקון, כל שעמד לפניהם הוא הוראות הדין, הברורות למדי, בדבר אי הטלת הגבלות על שינוי הצוואה. בענין בני זוג שכאלה- ובהעדר כוונה אחרת, מפורשת או משתמעת- לא ניתן, לדעתי, להניח כי רצונם היה להגביל זה את כוחו של זה בשינוי הצוואה. יתכן שכן, אך יתכן שלא. בהעדר כל ראייה על כוונה משותפת אחרת של הצדדים, לא ראוי, לדעתי, לקבוע לגבי צוואות שנעשו לפני החוק שהייתה כוונה משותפת להתנות על הדין ולהגביל את בן הזוג האחר."

מכאן עולה כי יש להחיל את הגישה המסורתית הסוברת שעצם ההדדיות בכתיבת הצוואות אינה מלמדת על רצון משותף של בני זוג להגביל זה את כוחו של זה מלשנות את צוואתו לאחר מותו של מי מהם, כל עוד אין בסיס להסקת מסקנה פרשנית אחרת.
במקרה אחר, בשנת 1987 ערכו בני זוג צוואה הדדית, הותירו את כל רכושם האחד לשני, ובנוסף, נקבע כי רק במקרה בו ימות בן הזוג של המצווה- לפני המצווה, יועבר הרכוש לילדיהם. הבעל נפטר בשנת 2006 ולאחר מכן, בשנת 2009 האישה ערכה צוואה אחרת, בה נישלה את חלק מילדיה מעיזבונה בניגוד לאמור בצוואה ההדדית. כב' השופט בן ציון גרינברג, קבע בפסק דינו:
"בהוראות המעבר שבסעיף 2 לתיקון מס' 12 קבע המחוקק כי הוראות התיקון "לא יפגעו בתוקפן של צוואות שנעשו לפניו", כשהכוונה היא ל"צוואות ביטול" שנערכו- כדוגמת צוואת הביטול בפס"ד זמיר- לפני מועד תחולת התיקון לחוק, וצוואות כאלו תמשכנה ליהנות מתוקף מלא גם אם הבקשה לקיומן מוגשת לאחר התיקון לחוק."