לאחרונה ובצעד תקדימי, דחה בית המשפט לענייני משפחה תביעה שהוגשה ע”י אישה למזונות ילדים לאור העובדה כי שני ההורים מקיימים משמורת משותפת על ילדיהם ואף חייבה בתשלום הוצאות משפט לידי האב בסך 8,000 ₪.

בקליפת האגוז יצוין כי המדובר במקרה בו הצדדים הינם הורים לשלושה ילדים בני 11, 9.5, 6.5 שנים. שני ההורים חלקו ביניהם את כלל המטלות ההוריות בחלקים שווים ונשאו בהוצאות הילדים בחלקים שווים. כמו כן, הכנסותיהם החודשיות היו שוות, כך שההכנסה החודשית של האם הינה בגובה של כ-13,200 ₪ נטו לחודש, והכנסתו החודשית של האב הינה בגובה של כ- 12,400 ש”ח נטו לחודש.

הדיון נסוב סביב שאלת חיוב האב בתשלום דמי מזונות לידי האם- כאשר מתקיימת משמורת משותפת בין שני ההורים החולקים ביניהם את כלל המטלות ההוריות בחלקים שווים.

בפסק הדין נתן בית המשפט נתן דעתו, בין היתר, לעובדה כי אבות רבים נוטלים חלק משמעותי בגידול ילדיהם, ובשל כך, יש להתאים את הפסיקה ביחס לשינויים המפליגים במערך היחסים במשפחות בנות זמננו.

בית המשפט קבע כי חיוב מי מההורים בתשלום דמי מזונות לידי ההורה האחר, במקרים בהם מקיימים שני ההורים משמות משותפת, אמור להיעשות רק במקרים בהם קיימים פערים כלכליים משמעותיים ביניהם, אותם יש לאזן בזהירות רבה, על מנת למנוע כל פגיעה בטובתם וברווחתם של הילדים.

עוד נקבע, כי מאחר ושלושת הקטינים הינם בני למעלה משש שנים, יש לקבל את הפרשנות הגורסת כי חובת ההורים בנשיאה במזונות ילדיהם מגיל שש ועד גיל חמש עשרה שנים, הינה חובה מדין צדקה בלבד, החלה באופן שוויוני על האב ועל האם, ומאחר ושני ההורים חולקים את כלל המטלות ההוריות ונושאים בחלקים שווים בהוצאות הילדים, אין מקום לחיובו של האב בתשלום דמי מזונות לידי האם.

בנוסף, אימץ בית המשפט את הגישה שהובעה בעבר בפסיקה, לפיה, יש לקבוע כי חובתו האבסולוטית של האב במזונות הכרחיים חלה אך ורק עד גיל שש, ומגיל שש ועד חמש עשרה שנים נושאים שני ההורים במזונות הילדים באופן שוויוני.

בסופו של דבר, במקרה שלפנינו, קבע בית המשפט כי:
“משמדובר במשמורת משותפת, חלוקת אחריות הורית זהה, והכנסות דומות, אין מקום לפסיקת תשלום מי מזונות מהורה אחד למשנהו”.

לסיכום: במהלך השנים האחרונות נכתבו מספר פסקי דין בעניין חבות האב וגובה דמי המזונות כאשר מתקיימת משמורת משותפת, מהם ניתן ללמוד כי קיימות דעות רבות המביאות למסקנות שונות במקרים דומים.

אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות או קביעה כי האב פטור מחובת תשלום מזונות ילדים לידי האם, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת עלולה להיחשב ל”כדאית” יותר מבחינה כלכלית, ובכך, ייווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין הורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להפחית את גובה דמי המזונות ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים, תישכח טובת הילדים.

לפיכך, על בתי המשפט לענייני משפחה לעמוד על המשמר ולוודא כי בכל מקרה ומקרה, אישור הסדר משמורת משותפת יענה באופן מלא אחר טובת הילדים וצורכיהם.