כְּתובָּה היא מסמך משפטי הנלווה לקידושין, שתיקנו חז"ל, ובו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, וכן התחייבותו הכספית במקרה שיחליט הבעל לגרש את אשתו או במקרה שבו אשתו תתאלמן.

טעמם של חז"ל לכתובה: "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (תלמוד בבלי כתובות, נ"ד ע"א).

שטר כתובה נועד על מנת להקשות על הבעל לגרש את אשתו, שהרי בזמנם נהג דין התורה לפיו מותר היה לגרש אישה בעל כורחה.

כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. על מנת להגן על האישה מבחינה כלכלית, ועל מנת שלא יהיה כל כך קל לבעל לגרש את אשתו, הוחלט על מיסוד הכתובה, שמשמעותה שהבעל מתחייב כי במידה ויחליט לגרש את אשתו, יהיה חייב בתשלום סכום נכבד כדי להבטיח כי היא תוכל להמשיך ולהתקיים בכבוד.

באמצעות שטר הכתובה, מתחייב הבעל כלפי אשתו בחיובי מדור, מזונות וחיובים נוספים התקפים לגבי חיי הנישואין של הבעל והאישה, ובחיובים התקפים רק לאחר פטירת הבעל או לחילופין במועד גירושי הצדדים: עיקר הכתובה, תוספת הכתובה, נדוניה ותוספת נדוניה.

ישנם מקרים רבים בהם חתנים נוהגים להתחייב בשטר הכתובה לסכומי כסף אסטרונומיים, ובכך למעשה, הם מביעים את אהבתם ואף נוהגים להרשים את הכלה, חבריהם ובני משפחתם. זוגות רבים, אינם מבינים את המשמעות המשפטית של שטר הכתובה, ורואים בו כאקט סמלי בלבד, חסר משמעות ותוקף חוקי. ואולם, על פי הפסיקה, שטר הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב, אך מאחר שמקור החיוב הוא בדין הדתי, הרי שעצם החבות תידון על פי כללי המשפט העברי.

קיימת פסיקת בית דין רבני הקובעת כי אם כתוב בשטר הכתובה סכום בלתי מציאותי, שהבעל ודאי לא התכוון להתחייב בו, יכול בית הדין הרבני להתערב כדי להפחיתו‏. עם זאת, לאחרונה, פסק בית הדין הרבני בבאר שבע, כי בעל שבגד באשתו יחויב בתשלום מיליון שקלים עפ"י הכתובה. הבעל, טען בפני בית הדין כי לא התכוון לסכום אותו כתב בשטר הכתובה, והוסיף שאין ביכולתו לשלם מיליון שקלים. בית הדין לא קיבל את טיעון הבעל וחייבו במלוא סכום הכתובה.

חשוב לזכור, כי מועד הנישואין הוא רגע רומנטי ומאושר לבני זוג, ורובם אינם חושבים ביום זה בו על האפשרות של פרידה עתידית. הם מניחים כי במידה וייפרדו, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים יגנו עליהם, ואינם מודעים כלל להתחייבויות הנובעות מחתימתם על שטר הכתובה ועל כך שמבחינה חוקית יכולה האישה לתבוע מהבעל את הסכומים שנקבעו בכתובתה.

לכן, מומלץ כי עוד בטרם מועד הנישואין יסכמו בני הזוג על סכום כתובה הוגן וסביר המקובל על שניהם, ויתייחסו אליה במלוא הרצינות.